משפחה פרסית ממוצעת אוכלת המון אורז. לא זו לא סטיגמה, אלא עובדה נתונה. יש לנו המון גרסאות של אורז אבל הגרסה הזו הכי אהובה עליי.
אנחנו קוראים למנה הזו אורז נוודים בגלל אופן ההכנה שלה. סבא יוסי לא מאמין במידות ובדייקנות כשזה נוגע למטבח. הכל הולך והכל נכנס לסיר.
אפשר לומר שהמתכון הזה הוא מעין פוייקה. לא משנה מה מכניסים, בסוף באורח פלא יוצא טעים.
אז סבא, ממש תודה על המתכון. רק אל תכעס יותר מדי שהכל מדוד ומדויק, בסוף זה יוצא טעים אז מה זה משנה?