תמיד חשבתי שכנאפה הוא מאכל של מבוגרים. כשהייתי קטנה וההורים שלי היו אוכלים ומציעים לי תמיד הייתי מסרבת. משהו בנראות של השיערות ובצבע הכתום הזרחני הזה היה קצת מרתיע אותי.
עם השנים התבגרתי מחשבתית והתחלתי לטעום יותר דברים (עדייון לא קפה שחור) וגיליתי את נפלאות הכנאפה. כל שילוב של קריספיות, גבינה וסירופ מתוק לא יכול לטעות.
לתקופה היינו קונים את הכנאפה הקפואה של ווילי פוד שהייתה ממש לא רעה. לאחרונה התחלתי להכין כנאפה ביתית ואני יכולה לומר בפה מלא שזה הכי טעים שאכלתי. ולא כי אני משוחדת אלא כי יש משהו בביתי שיותר מזמין וממכר. (אולי כי זה טרי ואולי בגלל שזה עשוי עם אהבה)
בעקרון כנאפה אורגינל עשויה מגבינת עזים נבולסית אבל אפשר לשחק עם הגבינות ולשים טובורג, ברינזה, מוצרלה מעורבת, שילוב של ריקוטה ופרומעז, או שילוב של ריקוטה וטוב טעם ועוד. רק שימו לב שיש גבינות מסויימות שמאוד מלוחות, לכן צריך להשרות אותן במים עד שהמליחות יורדת.